<h1>מרדכי שבת סימן שפ"ג</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[שבת ק"י ע"א] מהו לשתות מי רגלים בשבת משום רפואה מכלל דפשיטא ליה דבחול מותר ומיירי אע"פ שאין בו סכנה דאי בחולה שיש בו סכנה פשיטא דשרי וכיון דבחול מותר אפי' לכתחלה משום רפואה לחולה שאין בו סכנה א"כ בדיעבד מותר אם השתין תינוק בקדרה. ועוד מדלא קאמר בפרק שמונה שרצים וכי בחול מי התירה כדאמרי' פרק אלו קשרים גבי פסיעה גסה ואכילת אדמה מכלל דפשיטא דשרי, ועוד דמסקינן פ"ק דבכורות [ז' ע"ב] מי רגלים של חמור כיון דשתי להו אינשי לירקונא אסירי אבל מי רגלים של סוסים וגמלים כיון דלא שתי להו אינשא פירשא בעלמא הוא וה"ה למי רגלי תינוק ועוד יש ראיה מכתובות פרק אע"פ [ס' ע"א] דקאמר וזה לכם הטמא ואין דם מהלכי שתים טמא משמע דה"ה מי רגלים.
